היו מודעים לכך כי לעיתים, כשהורים נאבקים מופנה חלק מן הכעס כלפי הילדים, והם עלולים לחשוב בטעות שהוריהם נפרדים בגלל מעשה שלילי שעשו.
לעיתים יספרו לכם ילדיכם מה שנדמה להם שאתם מעוניינים לשמוע.
ילד קטן שעונה לשאלת אמו "איך היה הביקור אצל אבא?" עשוי להשיב: "אני לא אוהב את האוכל שאבא נותן לי".
ייתכן שהתשובה מיועדת להבטיח לאם שהוא אוהב להיות איתה.
אין זה מתפקידם של הילדים לתמוך בהורים. הורים אמורים לקבל תמיכה ממבוגרים אחרים ולהעניק תמיכה לילדיהם.
רצוי מאוד להתייעץ עם אנשי מקצוע לגבי כניסתו של חבר או חברה חדשה לחיים, באיזה אופן לערוך את ההיכרות עם הילדים וכיצד להכין את הרקע לכך.
היום אתם מצויים בתהליך פרידה, אך נכונו לכם עוד שנים רבות שבהן תהיו שותפים לאירועים של ילדיכם: בר או בת מצווה, צבא, נישואין, נכדים וכדומה. בכולם חשובה תקשורת תקינה ביניכם, כדי שהאירוע לא יהיה למעמסה רגשית על ילדכם.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 מביא לידי ביטוי את ההשקפה כי טובת הילד היא כי שני הוריו יהיו מעורבים ושותפים בחייו ובהחלטות הנוגעות אליו. מסיבה זו קובע החוק כי הורה יכול לבקש להוסיף כתובת נוספת לילדו במרשם האוכלוסין, כך שהודעות הנוגעות לילד מהרשויות השונות יגיעו לשני ההורים.
גם מעונות היום של משרד הרווחה והביטחון החברתי פועלים על פי קביעת החוק ומחוייבים לאפשר לשני ההורים לעדכן את כתובתם ולקבל מידע על ילדם.
למידע נוסף על שיתוף המידע באתר זרוע עבודה