חוסר היציבות והפגיעות, המאפיינים את תקופת הפירוד והגירושין, מקשים על המתבגר לעבור את התהליכים של גיל ההתבגרות.
הורים למתבגרים הנמצאים בעיצומו של תהליך פרידה וגירושין עשויים לצפות מילדיהם המתבגרים להבנה, אחריות ובגרות, אך דווקא הירידה בתפקוד ההורי ובתמיכה בתקופה סוערת זו עשויים להקשות על ההתמודדות של המתבגרים.
מעורבות גדולה בסכסוך והזדהות עם אחד ההורים, מקשות לעתים על המתבגר וגורמות לו ליטול אחריות מוגזמת.
מנגד, הגירושין עלולים לגרום להתנתקות ול"בריחה" כתגובה למצוקה.
יש חשיבות לתיאום בין ההורים בכל מה שקשור להתייחסות אליו, שכן מתבגר עלול להגיב בקיצוניות לפערים בין ההורים.
עם זאת, מתבגרים רבים שהוריהם מתגרשים מגיבים באופן שונה:
הם לומדים ליטול אחריות, מפתחים תפיסות מוסריות וגישה מציאותית לכסף ומסייעים רבות במשק הבית.
קבוצת בני גילו של המתבגר נעשית משמעותית ביותר עבורו ועשויה לשמש לו קבוצת תמיכה והזדהות, לנוכח הירידה בתמיכה ההורית.
ההתבגרות היא שלב התפתחותי שבו העיסוק במיניות תופס מקום מרכזי.
כאשר הורים מפתחים יחסים עם בני זוג חדשים, עליהם להביא זאת בחשבון.
