שאלות ותשובות בנושא הרפורמה ברישוי עסקים
בעמוד זה ניתן למצוא מגוון רחב של שאלות ותשובות עקרוניות הנוגעות לרישוי עסקים בכלל, ולרפורמת הרישוי הדיפרנציאלי בפרט. יודגש כי בכל מקרה של אי בהירות או סתירה אל מול הוראות דיני רישוי עסקים (חוק, תקנות וצו רישוי עסקים ופסיקות בית המשפט), הרי שהוראות דיני רישוי עסקים גוברות.
בכל שאלה פרטנית לגבי העסק שלך – יש לפנות לרשות המקומית בתחומה נמצא/ יוקם העסק. רשות הרישוי היא הרשות המקומית בתחומה נמצא העסק.
בקישור זה ניתן לעבור לאתר של מחלקת רישוי עסקים בכל אחת מהרשויות המקומיות.
שאלות ותשובות בנושא רישוי עסקים ורפורמת הרישוי הדיפרנציאלי
על בעל העסק לפנות קודם כל למחלקת רישוי עסקים של הרשות המקומית בתחומה נמצא / יוקם העסק. יש לפנות לרשות הרישוי טרם פתיחת העסק בפועל.
מחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית מקבלת את הבקשה לרישיון עסק, בודקת אותה ומעבירה את המסמכים לבדיקת הגורמים הנוספים שצריכים לאשר את הבקשה. במידה והכל תקין – רשות הרישוי מנפיקה את רישיון העסק.
בעל העסק יכול גם לבקש חוות דעת מקדמית מהרשות המקומית ומגורמי אישור אחרים – שלב זה יכול להגדיל את הוודאות לגבי הנדרש ממנו.
עורך הדין מאשר בחתימתו רק את מה שרשום בספח של התצהיר בטופס 5 (ראו להלן). ומשכך לא מוטלת עליו אחריות מעבר לרשום:
אישור
אני החתום מטה ................., עורך דין, מאשר בזה כי ביום ................ הופיע לפני ................. המוכר לי אישית / שזיהיתיו על פי תעודת זהות מס' ............... ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, ובכלל זה לעונש הקבוע בסעיף 14א2 לחוק רישוי עסקים, ולביטול רישיון או היתר שניתנו או הוארכו על יסוד תצהיר כוזב לפי סעיפים 6א3(ה) ו-7ב1(ה) לחוק רישוי עסקים, אם לא יעשה כן, אישר נכונות הצהרתו לעיל וחתם עליה בפני.
....................
חתימת מקבל התצהיר
יובהר כי העורך דין אמנם אינו אחראי לאמיתות של תוכן התצהיר, אך הוא מחויב לוודא כי המצהיר הבין את האמור בתצהיר, ואם ידוע לו כי תוכן התצהיר אינו אמת- הוא לא יאמת אותו.
לפי חוק רישוי עסקים, עסקים יכולים להיפתח רק כשיש בידיהם רישיון עסק. יצירת המסלולים המקוצרים ברפורמת הרישוי הדיפרנציאלי נועדה, בין השאר, על מנת להשיב את הסדר הנכון על כנו, קרי: קודם כל הסדרת הרישיון או ההיתר, ורק לאחר מכן פתיחת העסק.
המסלולים המקוצרים – כשמם כן הם – מקצרים משמעותית את הזמנים לקבלת רישיון או היתר, ולכן כדאי יהיה לבעל העסק להמתין את הזמן הזה על מנת לפתוח עסק כחוק.
יחד עם זאת, על מנת לאפשר לעסקים קיימים זמן סביר כדי להסדיר את הרישיון שלהם, נקבעה הוראת המעבר הבאה: הסייג בגין הפעלת עסק ללא רישיון, המונע פתיחת בקשה במסלול מקוצר, יחול רק 3 שנים מיום פרסום המפרט האחיד לאותו סוג עסק.
ראו פירוט הסייגים והוראות המעבר, ראו בסעיף 6א2 לחוק רישוי עסקים ובמדריך היישומי בעמ' 88.
120 הימים להגשת תצהיר והשלמת מסמכים נספרים מהיום שרשות הרישוי הודיעה לבעל העסק על דרישה להשלמת מסמכים.
אם הרשות לא הודיעה, אזי הספירה היא מתום 21 הימים של בדיקת רשות הרישוי.
ראו פירוט התהליך בעמ' 93 למטה במדריך היישומי
וכן בסעיף 6א1(ה) לחוק רישוי עסקים
בהיתר מזורז א' - הרשות תשלח את ההודעה בתוך 3 ימים ממתן ההיתר המזורז. בכל מקרה יש לנותן האישור 150 ימים ממתן ההיתר המזורז עד להתייחסותו, כך שהזמן מיום השליחה של הרשות ועד ליום הקבלה אצל נותן האישור, אינו משמעותי.
ראו תקנה 3ד(ג) לתקנות הכלליות.
ראו הסבר גם בפרק על היתר מזורז א' במדריך היישומי לתיקון 34.
ימים בתהליך | בפירוט לגבי מסלול היתר מזורז' ב' במדריך היישומי, נכתב ב"שלב בחינת הבקשה והודעת רשות הרישוי" כי "בסיום שלב זה העסק נחשב כעסק שעומד בתנאי רשות הרישוי ויכול לקבל היתר מזורז ב'" – האם העסק מקבל היתר לכל תקופת הבדיקה? האם נדרש להנפיק לו היתר?
בשלב זה עדיין לא מנפיקים היתר. הכוונה היא שמבחינת רשות הרישוי הסתיים הזמן שלה לדרוש תנאים ומסמכים ובעל העסק זכאי מבחינתה להיתר מזורז.
שאר תקופת הבדיקה היא עבור נותני האישור, והרשות לא תוכל בתקופה זו "להיזכר" בעוד איזה תנאי או מסמך. לכל אחד מהגורמים השונים בתהליך הרישוי יש את מסגרת הזמנים שלו.
דיני רישוי עסקים קובעים כי לכל פריט יש להתייחס לפי המסלול שלו. כלומר, כל פריט הוא עסק.
לכן, בהחלט ייתכן מצב שבו המרכול יקבל רישיון והאטליז עדיין לא.
בדומה לכך, גם בעת חידוש הרישיון, את רישיון העסק של האטליז יצטרכו לחדש בכל שנה בעוד שאת המרכול רק בעוד 10 או 15 שנים.
לגבי המדידה: אם הפריטים השונים נמצאים בחלל אחד, יש להתייחס אל כל השטח של החלל. לכן בדוגמה של ה-400 מ"ר המסלול יהיה היתר מזורז א' ולא רישיון על יסוד תצהיר בשני הפריטים (כי זה מעל 300 מ"ר).
לגבי המסלולים: יש להתייחס לכל פריט לפי המסלול שלו.
בדוגמה שבשאלה יצא במקרה שמדובר באותם מסלולים, אולם למשל במרכול, אטליז ומאפיה, הם יהיו במסלולים שונים על אף שהם באותו חלל.
עסק חייב להיות מוגש במסלול שאליו הוא מסווג בצו - (ראו סעיף 3 בצו רישוי עסקים).
לא ניתן להעביר בקשה למסלול רגיל, אם העסק מסווג למסלול מקוצר ועומד בתנאי הסף. ראו סעיף 6א1 לחוק:
(ט) "נכלל עסק בצו כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה ניתן להגיש לגביו בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה במקום בקשה לקבלת היתר מזורז, אלא אם כן מתקיימים לגבי העסק הסייגים למתן היתר מזורז לפי סעיף 6א2 או שיש מניעה אחרת להגשת בקשת היתר מזורז לפי הוראות חוק זה."
לשם כך על כולם לעמוד בזמנים שנקבעו בחוק ובתקנות: רשות הרישוי, נותן האישור ובעל העסק עצמו.
המשמעות של אי מתן מענה בזמן מצד רשות הרישוי או נותן האישור זהה למתן אישור פוזיטיבי מצדם.
תגובת נותן האישור (אישור / סירוב / תנאים מוקדמים) צריכה להינתן בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק או בתקנות. מרגע שעבר פרק הזמן האמור, וכבר ניתן הרישיון / ההיתר, עבר גם הזמן לתגובת נותן האישור.
התהליך שעל נותן האישור לנקוט בו לאחר שכבר ניתן הרישיון או ההיתר הוא תהליך של ביטול רישיון או היתר בהתאם לסעיף 7ג לחוק.
שאלות ותשובות בנושא נותני אישור וזמני אישורים
תגובת נותן האישור (אישור/ סירוב/ תנאים מוקדמים) צריכה להינתן בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק או בתקנות. מרגע שעבר פרק הזמן האמור, וכבר ניתן הרישיון/ ההיתר, עבר גם הזמן לתגובת נותן האישור.
ככל שנותן אישור מעוניין לבטל רישיון או היתר, לאחר שאלה כבר ניתנו, הוא צריך לעשות זאת בהתאם להוראות לסעיף 7ג לחוק.
בכל שליחת בקשה מרשות הרישוי אל נותני האישור, מצוין בפירוש בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) ממתי נספרים הימים. ברוב המקרים הם נספרים מיום שליחת הבקשה.
במסלולים המקוצרים, אי מתן מענה בזמן כמוהו כאישור. לכן אין צורך לתזכר את נותן האישור או להתריע על הכוונה להוציא רישיון/היתר, אלא מודיעים לנותני האישור רק לאחר הוצאת הרישיון או ההיתר.
לעומת זאת במסלול הרגיל, רשות הרישוי מודיעה לנותן האישור על כך שחלף הזמן שלו למתן מענה ורק כעבור 7 ימים מהודעה זו, היא תוציא היתר זמני. ראו תקנות 7 ו-8
ראשית, לא מדובר בגישה אלא בחוק רישוי עסקים, הקובע מפורשות שלא ניתן להפעיל עסק לפני שיש בידו רישיון או היתר - (ראו סעיף 4 לחוק).
מכיוון שכך קובע החוק, על נותני האישור לפעול על פיו. בכל מקרה, הכוונה היא שהעסק מוכן לגמרי לפתיחה כבר ממחר בבוקר, כולל כל מה שנדרש ממנו (למעט לקוחות, כי העסק עדיין לא פועל). כך שמבחינת נותן האישור הוא יכול לבדוק אם כל התנאים והדרישות מתקיימים בעסק ולאשר אותו.
בחוק ובתקנות ישנן מספר פעמים שנקבע בהקשר של המסלולים המקוצרים שגם רשות הרישוי מחויבת לזמנים, וכי באין מענה מצדה בזמן, רואים אותה כמי שאישרה והיא מחויבת להנפיק רישיון/ היתר (בהתאם למסלול).
לעמדתנו, מהנדס הרשות הוא חלק מרשות הרישוי ולכן תשובתו צריכה להתקבל במסגרת 21 הימים שיש לרשות הרישוי לבחון את הבקשה.
לאור האמור, אי-מענה בזמן מצדו של המהנדס, כמוהו כאי-מענה של רשות הרישוי ולכן רואים אותם כמי שאישרו את הבקשה.
במדריך היישומי, בפירוט מסלול היתר מזורז' ב', בחלק המתייחס לשלב הגשת הבקשה ושליחתה לנותני האישור - האם נדרש לשלוח את הבקשה לנותני האישור גם במידה ורשות הרישוי מסרבת לאשר את קבלת הבקשה?
רק אם הרשות אשרה את קבלת הבקשה, היא תעביר אותה לנותני האישור. תקנה 3ח(ב) לתקנות:
(ב) בתוך ארבעה ימים מיום הגשת הבקשה תעשה רשות הרישוי אחת מאלה:
(1) תאשר למגיש הבקשה את קבלת הבקשה והמסמכים שצורפו לה, לפי טופס 3 שבתוספת; באישור כאמור יצוינו תיאור העסק ומספרו הסידורי כמפורט בצו; אישרה רשות הרישוי את קבלת הבקשה והמסמכים כאמור, תפנה את הבקשה לנותני האישור לפי טופס 6
סעיף 6א1(ז1) לחוק קובע כי –
(2) מצאה רשות הרישוי, על פי המידע שהגיש המבקש או על פי מידע נוסף שבידיה כי, על פני הדברים, לא ניתן לתת היתר מזורז ב' לעסק, תודיע על כך למבקש ולנותני האישור בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה;
כלומר, אם לא ניתן לתת היתר מזורז לעסק הבדיקה נפסקת בשלב זה (וזו הסיבה שמודיעים על כך מיד לנותני האישור).
בעל עסק שקיבל סירוב טרם קבלת הרישיון או ההיתר המזורז, אינו אמור כלל לפתוח את העסק. במקרה שהוא פתח את העסק, אז כמובן שהוא מנהל עסק ללא רישיון.
במקרה שהסירוב ניתן במהלך ההיתר המזורז, הרשות לא תיתן לו רישיון בתום תקופת ההיתר המזורז ואסור יהיה לו להמשיך ולהפעיל את העסק בתום תקופה זו.
ראו בסעיף 7ב1 (ב1) בחוק
במקרה שבכל זאת העסק פועל לאחר תום ההיתר המזורז מבלי שקיבל רישיון – המשמעות היא שהוא מנהל עסק ללא רישיון.
אכן, במסלול היתר מזורז ב' יש לנותני האישור שתי הזדמנויות לבדוק את העסק. פעם אחת לפני פתיחת העסק, בתקופה של 49 הימים שבהם הם יכולים לבדוק את העסק בטרם פתיחתו בפועל. פעם שניה לאחר פתיחת העסק, בתקופה של 180 הימים של ההיתר המזורז.
לפי שיקול דעתו של כל נותן אישור מתי להגיע ובכל מקרה, אם עובר הזמן והוא לא הגיב רואים אותו כמי שאישר.
,למידע נוסף ראו בסעיף 6א1(ז1) בחוק
ואת פירוט התהליך בבמדריך היישומי.
שאלות ותשובות בנושא אופן הגשת טפסים
לפי תקנה 38א לתקנות רישוי עסקים, הגשה בדוא"ל או בדרך מקוונת היא רק במקרה שבעל העסק מעוניין בכך. רשות הרישוי אינה רשאית להחליט על כך באופן חד צדדי.
התיקון לתקנות קובע שאם בעל העסק מעוניין להגיש בקשה או מסמכים נדרשים באמצעות דוא"ל או בהגשה מקוונת אחרת, הוא יכול לעשות זאת אם רשות הרישוי מאשרת את הגשתם בדרך זו.
למידע נוסף ראו בעמ' 44 במדריך היישומי
על פי תקנה 39 לתקנות רישוי עסקים:
רשות הרישוי יכולה למסור הודעות לבעל העסק באופן מקוון בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
• בעל העסק ציין בטופס הבקשה את מענו הדיגיטלי- כתובת דוא"ל ו/או מס' טלפון לקבלת מסרונים.
• בעל העסק הביע את הסכמתו לקבל את ההודעות הנ"ל למענו הדיגיטלי.
• רשות הרישוי ציינה בפני בעל העסק כי המען הדיגיטלי שמסר ישמש לשם שליחת הודעות. מען זה ייחשב כמענו הדיגיטלי לצורך שליחת הודעות, כל עוד הוא לא הודיע על שינוי במענו.
למידע נוסף ראו בעמ' 45 במדריך היישומי
תקנה 38א לתקנות קובעת כי אם בעל עסק הגיש בקשה או מסמכים באופן מקוון, אזי רשות הרישוי תעביר אותם לנותני האישור בדואר אלקטרוני או באופן מקוון אחר, אם הסכים לכך נותן האישור.
למידע נוסף ראו בעמ' 44 במדריך היישומי
בוודאי שרשות הרישוי מעבירה עותק מתכנית העסק (ומשאר מסמכי הבקשה) אל נותני האישור, ראו תקנה 6 לתקנות.
השליחה מתבצעת באופן פיזי או מקוון בתיאום עם נותן האישור הספציפי.
שאלות ותשובות בנושא חידוש רישיונות
המסלול המקוצר מתייחס לתהליך הבקשה או לתהליך החידוש. במקרה שלעסק יש רישיון בתוקף, הוא נשאר עם הרישיון הקיים עד לתום תוקפו ובעתיד – בעת החידוש – הוא יחודש בהתאם למסלול המקוצר שאליו הוא משויך.
רשות הרישוי צריכה להודיע לנותן האישור על הגשת ההצהרה, אולם אין לה חובה להעביר לנותן האישור את ההצהרה עצמה
(ראו תקנה 26א לתקנות רישוי עסקים.)
120 ימים לפני תום תקופת הרישיון, רשות הרישוי מודיעה על כך לבעל העסק בלבד ולא לנותני האישור.
לאחר שבעל העסק מגיש את התצהיר ואת ההצהרה, רואים אותו כמי שחודש רישיונו, ורשות הרישוי תנפיק לו רישיון עסק. רשות הרישוי צריכה להודיע לנותני האישור על חידוש הרישיון רק לאחר שהוא כבר ניתן.
למידע נוסף, ראו עמ' 112 במדריך היישומי
בחידוש במסלול רגיל והיתר מזורז א' ו-ב':
נותן האישור צריך להודיע לרשות הרישוי על אישור/סירוב/תנאים מוקדמים בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על הגשת ההצהרה (ולא מיום קבלת הבקשה, מכיוון שבחידוש אין בקשה).
היות שמדובר על הודעה בלבד שרשות הרישוי שולחת לנותני האישור, ולא על מסמך פיזי כלשהו, הרי שההודעה יכולה להישלח בדוא"ל + טלפון לווידוא קבלתו.
ראו פירוט בתקנה 27 לתקנות,
ובעמ' 112 במדריך היישומי.
מכיוון שתצהיר הרשות הארצית לכבאות והצלה מחליף למעשה את האישור הפוזיטיבי שלהם, הרי שתוקף התצהיר הוא כתוקף הרישיון בצו. לכן, בכל חידוש רישיון יש להמציא תצהיר חדש, בדיוק כשם שאישור הרשות הארצית לכבאות והצלה היה נדרש מחדש בעסקים שהם ללא תצהיר.
כך גם מופיע ב"חוברת הדרכה על מסלול בתצהיר" של הרשות הארצית לכבאות והצלה. (ראו עמ' 2 בחוברת - "תרשים זרימה של מסלול בתצהיר תהליך כבאות").
בימים אלו הרשות הארצית לכבאות והצלה בוחנת שוב את עמדתה בשאלה זו, וככל שהיא תשתנה אנו נעדכן בהתאם.
שאלות ותשובות בנושא שינוי בעלות
התקנות הנוגעות לשינוי בעלות בעסק, נוגעות רק בהיבט של העברת רישיון העסק.
נושאים כגון זכויות בנכס, הסכמת בעל הנכס וכד' אינם רלוונטיים לתנאי הרישיון, אבל כמובן שהרשות רשאית לבדוק זאת ולדרוש חוזה שכירות כחלק מדרישות רשות הרישוי. בדיקה זו, אגב, רלוונטית גם לעסק חדש ולא רק בעת העברת בעלות.
בשונה מתעודת פטירה, צו ירושה ניתן בד"כ לאחר תקופה ולא בסמוך מאוד לאחר הפטירה. מכיוון שהעסק ממשיך בינתיים לפעול, ואנו לא רוצים שהוא יפעל תקופה ארוכה בלא רישיון עד למתן צו ירושה, נקבע כי אם העסק מתנהל בידי "בן משפחה" (כהגדרתו בתקנות – בן/בת זוג, הורה או צאצא של הנפטר) הוא יציג לרשות תעודת פטירה תוך 90 ימים מהפטירה, יגיש בקשה לשינוי בעלות ואז יקבל רישיון עסק.
היה ולאחר מכן, יינתן צו ירושה ליורש אחר, יבוטל הרישיון שניתן כבר ויונפק רישיון חדש ליורש החוקי.
ראו תקנה 33 לתקנות וכן הסבר מפורט בעמ' 41 במדריך היישומי.
שינוי בעלות בעסק מכוון למקרים שבו בעל עסק אחד מעביר את השרביט של ניהול העסק לבעל עסק אחר. בעל הנכס כלל אינו צד בכל הנוגע לרישיון העסק.
כאשר בעל עסק אחד עוזב ובעל הנכס משכיר אותו לבעל עסק חדש, זה לא נחשב לשינוי בעלות בעסק (גם אם בעל העסק החדש לא עשה שום שינוי בעסק). לפיכך תקנות שינוי בעלות אינן חלות במקרה הזה, אלא יש להגיש בקשה חדשה לרישיון.
בתקנות רישוי עסקים אין הגדרה ל"צאצא", אולם ההגדרה הרווחת בפסיקה היא כי צאצא נחשב גם ילד, גם נכד, וכן הלאה.
תקנות רישוי עסקים אינן מתייחסות לנושא, אולם עפ"י ההיגיון הסביר רצוי להגיש תצהיר חדש.
במקרה שלעסק אין רישיון עסק בתוקף, הרי שבכל מקרה לא ניתן להעביר בעלות (בין אם מדובר בהעברת בעלות עקב פטירה ובין אם בהעברת בעלות עקב כל סיבה אחרת).
לפיכך יש להגיש בקשה חדשה לרישיון.
תחילה יש להדגיש, כי מתן רישיון עסק למי שמנהל את העסק לאחר הפטירה אינו בא לקבוע זכויות ירושה, צוואה וכד', אלא לדאוג שהעסק שפועל, יפעל ברישיון. ראו תקנה 33 לתקנות: (ה) אין במתן רישיון או היתר לפי תקנה זו משום קביעה של זכויות בעסק שבעליו נפטר.
בשלב ראשון – מנפיקים רישיון עסק למי שמנהל את העסק בפועל. במקרה ושני קרובי המשפחה מנהלים את העסק, הרישיון יהיה על שם שניהם (בדומה לשני שותפים שמנהלים עסק).
בשלב שני – מי שמגיע עם צו ירושה או צו קיום צוואה נחשב כיורש החוקי, ולכן מנפיקים רישיון עסק על שמו בלבד.
למידע נוסף, ראו בעמ' 41 במדריך היישומי
תקנה 30 לתקנות מגדירה מהו שינוי בעלות:
"שינוי בעלות" – כל שינוי בזהות הבעלים הרשומים ברישיון העסק, לרבות הוספת בעל או גריעתו וכן העברת שליטה בתאגיד כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "בעל" – בין יחיד ובין תאגיד.
מכיוון שבהגדרה מופיע "הוספת בעל" הרי שהכנסת שותף נחשבת לשינוי בעלות.
יש לבחון כל מקרה לגופו, ולהתייעץ עם יועמ"ש הרשות האם ניתן במקרה זה להסתפק בחוזה העברת בעלות (כפי שהיה לפני תיקון התקנות) במקום חתימת בעל העסק הישן.
לעסק שמצוי בהליך לקבלת רישיון ונעשה בו שינוי בעלות, ניתן להשתמש באישורים שהתקבלו עד לשינוי הבעלות, ולהמשיך את התהליך מאותו שלב שבו הוא נמצא.
בעל העסק החדש מגיש טופס בקשה חדש על שמו, אך כאמור, נדרש להשלים רק את מה שחסר עד כה.
למידע נוסף ראו תקנה 31 (ד) לתקנות, וכן בעמ' 40 במדריך היישומי
כאשר הרישיון/ההיתר ניתן לעסק על סמך תצהיר (במסלול רישיון על יסוד תצהיר או במסלולי ההיתר המזורז בתקופה של ה-180 ימים עוד בטרם הונפק רישיון קבוע), הרי שגם בתהליך שינוי הבעלות יהיה על בעל העסק החדש לחתום על תצהיר, ואנו מתייחסים לתצהיר החדש בלבד ולא אל תצהירו של בעל העסק הקודם.
ראו תקנה 31(ב) לתקנות
וכן בעמ' 36 במדריך היישומי
לעסק שמצוי בהליך לקבלת רישיון ונעשה בו שינוי בעלות, ניתן להשתמש באישורים שהתקבלו עד לשינוי הבעלות, ולהמשיך את התהליך מאותו שלב שבו הוא נמצא.
בעל העסק החדש מגיש טופס בקשה חדש על שמו, אך כאמור, נדרש להשלים רק את מה שחסר עד כה.
ראו תקנה 31 (ד) לתקנות
וכן בעמ' 40 במדריך היישומי
שאלות ותשובות כלליות
בתוספת לתקנות ישנם סה"כ 11 טפסים,
כאשר נוסח משולב שלהם נמצא באתר משרד הפנים. בנוסף, ניתן למצוא הסבר מקיף על כל אחד מהטפסים במדריך היישומי.
בעקבות פגישות שערך אגף בכיר רישוי עסקים עם החברות 'אוטומציה החדשה' ו'רמה מערכות' לצורך עדכון המערכות הממוחשבות שלהן, הטפסים הועברו אליהן על מנת שיטמיעו אותם במערכות אלה.
עד לפרסום 'צו עבירות קנס', לא קיימת אפשרות להטיל קנסות. כשיפורסם צו זה, אגף בכיר רישוי עסקים יעביר לרשויות הנחיות מסודרות.
בהתאם להוראות סעיף 8ד(ח) לחוקף,
האגרה משולמת עבור "בקשה לביטול דרישה לתיקון ליקויים" והיא משולמת פעם אחת עבור אותו דוח ליקויים.
דו"ח תיקון ליקויים מפרט את רשימת התנאים לפי דיני רישוי עסקים שהעסק אינו עומד בהם. תנאים אלה שונים מעסק לעסק ומרשות לרשות. בעמ' 49 במדריך היישומי קיים פורמט לדו"ח דרישה לתיקון ליקויים, ופורמט זה יפורסם בקרוב בנפרד באתר משרד הפנים.
תהליך ביטול רישיון העסק הוא הליך מוסדר ומובנה בחוק, ובמסגרתו יש לאפשר לבעל העסק להשמיע את טענותיו לפני ביטול רישיון העסק.
למידע נוסף ראו סעיף 7ג לחוק (ביטול רישיון),
ובעמ' 16 במדריך היישומי
כדי להטיל קנס נדרש תחילה לפרסם 'צו עבירת קנס'. רק לאחר מכן תהיה אפשרות לגבות קנסות.
הצו מצוי כרגע בבחינה של משרד המשפטים מול הלשכות המשפטיות של נותני האישור ובסיום עבודת הבחינה נוכל לפרסם צו עבירת קנס עבור "אי קיום דרישה לתיקון ליקויים".
חוות דעת מקדמית היא לא חובה אלא אופציה שיש לבעל העסק לבחור להשתמש בה. על פי חוות הדעת הוא יוכל לדעת מראש מהם התנאים הנדרשים ממנו, כך שזה יוכל לקצר לו את תהליך קבלת הרישיון.
גם בהיתר מזורז ב', בעל העסק יכול לבחור להגיש בקשה לחוות דעת מקדמית ולדעת מראש את התנאים הנדרשים ממנו. זה עשוי לחסוך בהמשך את הזמן של 120 הימים שעל בעל העסק להשלים בהם תנאים ומסמכים, כי הוא יכול היה להשלים את הכל מראש בעקבות חוות הדעת.
• לגבי המדידה: במקרה שהפריטים השונים נמצאים בחלל אחד, יש להתייחס אל כל השטח של החלל. לכן בדוגמה של ה-400 מ"ר המסלול יהיה היתר מזורז א' ולא רישיון על יסוד תצהיר בשני הפריטים (כי שטח העסק ביחס לכל פריט הוא מעל 300 מ"ר).
• לגבי המסלולים: יש להתייחס לכל פריט לפי המסלול שלו.
בדוגמה שלנו מדובר באותם מסלולים. אולם למשל מרכול, אטליז ומאפיה יהיו במסלולים שונים על אף שהם באותו חלל.
• לגבי המדידה: אם הפריטים השונים נמצאים בחלל אחד, יש להתייחס אל כל השטח של החלל. לכן בדוגמה של ה-400 מ"ר המסלול יהיה היתר מזורז א' ולא רישיון על יסוד תצהיר בשני הפריטים (כי זה מעל 300 מ"ר).
• לגבי המסלולים: יש להתייחס לכל פריט לפי המסלול שלו.
בדוגמה שלנו יצא במקרה שמדובר באותם מסלולים, אולם למשל במרכול, אטליז ומאפיה, הם יהיו במסלולים שונים על אף שהם באותו חלל.
סעיף 8א1 לחוק מגדיר באלו מקרים ניתן לפי שיקול דעת המהנדס לתת רישיון אם זה אינו מהווה הפרה מהותית – יש להתייעץ בכל מקרה עם מהנדס הרשות.
דצמבר 2021
התשובות המפורטות במסמך זה נערכו על-ידי אגף בכיר רישוי עסקים במשרד הפנים. בכל מקרה של אי בהירות או סתירה אל מול הוראות דיני רישוי עסקים (חוק, תקנות וצו רישוי עסקים ופסיקות בית המשפט), הרי שהוראות דיני רישוי עסקים גוברות.