סימון מזון


אילו מוצרים מסמנים?

בכמות גבוהה
סוכר

בכמות גבוהה

מוצר המכיל יותר מ-13.5 גרם סוכר בכל 100 גרם מזון מוצק

מוצר המכיל יותר מ-5 גרם סוכר בכל 100 מ"ל מזון נוזלי

* ערכי הסף מתייחסים לפעימה הראשונה שנכנסת לתוקף ב-1 בינואר 2020

בכמות גבוהה
מלח (נתרן)

בכמות גבוהה

מוצר המכיל יותר מ-500 מ"ג נתרן בכל 100 גרם מזון מוצק

מוצר המכיל יותר מ-400 מ"ג נתרן בכל 100 מ"ל מזון נוזלי

* ערכי הסף מתייחסים לפעימה הראשונה שנכנסת לתוקף ב-1 בינואר 2020

בכמות גבוהה
שומנים

בכמות גבוהה

מוצר המכיל יותר מ-5 גרם חומצות שומן רוויות בכל 100 גרם מזון מוצק

מוצר המכיל יותר מ-3 גרם חומצות שומן רוויות בכל 100 מ"ל מזון נוזלי

* ערכי הסף מתייחסים לפעימה הראשונה שנכנסת לתוקף ב-1 בינואר 2020

לפי המלצות התזונה הלאומיות
מזון בריא

לפי המלצות התזונה הלאומיות

מוצרי חלב, מוצרים על בסיס סויה, שמנים צמחיים, זרעים, אגוזים, דגנים, קטניות, טחינה, דגים, עוף, הודו, פירות וירוק אשר יעמדו בקריטריונים שהוגדרו בתקנות ניתן לסמן בסימון הירוק. מטרת הסימון של מזונות בסמל הירוק היא לסייע לצרכנים בבחירת מזון בריא יותר.

ההמלצות לסימון בסמל הירוק מהווה מהלך משלים לחיוב הסימון בסמל המזון האדום (שיופיע על מזונות עם ערכי נתרן, שומן רווי ו/או סוכר מעל ערכי הסף שנקבעו בחוק). הסימון בסמל הירוק בא להוסיף על הוראות חקיקת המזון בדבר סימון ולא לגרוע מהן.

מהלך זה אינו מהווה תחליף להמלצות תזונתיות ו/או רפואיות לצרכנים עם בעיות בריאותיות או בעלי צרכים תזונתיים מיוחדים. ההמלצה לבחירת מזונות בסמל ירוק כפופה להמלצות התזונתיות לגבי הכמות המומלצת לפי קבוצות מזון,לגיוון המזונות בכל קבוצת מזון ובצרכיו התזונתיים של כל אדם. הסימון בסמל ירוק מבטא את המלצות משרד הבריאות בהיבט התזונתי בלבד, להבדיל מהיבטים של בטיחות מזון או איכות מזון. מהלך קביעת ההמלצות לסימון המזונות בסמל ירוק הנו מהלך מדורג ויקבע הליך מובנה ושקוף לעדכונו.

 

 

הסימון הירוק

 

הסימון הירוק הוא סמל בולט שיופיע בחזית אריזות או בשילוט מדף של מזונות בתפזורת אשר הרכבם מתאים להמלצות התזונה הלאומית של משרד הבריאות לאוכלוסייה בריאה.

הסימון הירוק הוא סימון רשות שמשרד הבריאות ממליץ לחקלאים, יצרנים, יבואנים ומשווקי המזון לעשות בו שימוש, בתנאי שהמזון עומד בתנאים שקבעה הוועדה המדעית המיוחדת שמונתה במשרד הבריאות. 

הסימון בסמל הירוק מהווה מהלך משלים לחיוב סימון מזון בסמל האדום והוא בא להוסיף על הוראות חקיקת המזון בדבר סימון ולא לגרע מהן. 

הקטגוריות והקריטריונים לסימון בסמל ירוק מותאמים לישראל ומתבססים על ההמלצות המעודכנות של משרד הבריאות לתזונה בריאה, המלצות המבוססות על עקרונות התזונה הים - תיכונית. 

מזון שמכיל סמל אדום לפי חוק לא יוכל להכיל סמל ירוק. 

הסמל הירוק כולל את קבוצות המזון הבאות: חלב, יוגורטים, גבינות, טופו, משקה סויה, שמנים צמחיים מסויימים, זרעים ואגוזים, דגנים מלאים, קטניות, טחינה, דגים, ביצים, עופות, פירות וירקות. לכל קבוצת מזון נקבעו התנאים לסימון בסמל ירוק, לפי פרופיל תזונתי ומידת עיבוד. טבלת המזונות המלאה לסימון הירוק.

שאלות ותשובות בנושא הסימון הירוק


סימון תזונתי במוצרי מזון


סימוני חובה על גבי האריזה

לרוב השם המקובל של המוצר הוא שם מסחרי שניתן למזון על ידי היצרן. שם זה אינו מייצג בהכרח את הרכב המוצר ויכול להיות שם דמיוני. 

שם המזון, בניגוד לשם המסחרי של המוצר, מספק מידע על סוג המזון, צורתו, מרכיביו ואופן עיבודו, אם הדבר רלוונטי.

שם המזון יאפשר להבין אם המזון מכיל רכיב כלשהו או שהוא הוכן בטעמו של אותו רכיב. למשל: יוגורט עם תות מציין כי המוצר מכיל תות ויוגורט בטעם תות מציין כי המוצר מכיל חומרי טעם בטעם הפרי אך ללא תוספת פרי. 

אם המוצר מכיל מספר רכיבי מזון יש לפרט את תכולת הרכיב באחוזים בסמוך לשם המוצר או ברשימת הרכיבים.

המידע המופיע על אריזת המזון יכלול את הפרטים הבאים: 

  • שם היצרן וכתובתו (למעט במקרים אחרים המוגדרים בחוק)
  • מזון מיובא המשווק באריזתו המקורית יכלול את שם היבואן וכתובתו וארץ הייצור
  • שמות החברה המשווקת, החברה האורזת וכתובותיהן

סימון המזון על גבי האריזה צריך לכלול תכולת המזון נטו שבתוך האריזה ביחידות משקל או ביחידות נפח, על פי סוג המזון: 

  • מזון נוזלי: תכולתו של מזון נוזלי רשומה ביחידות נפח - ליטרים או מיליליטרים
  • מזון מוצק, מוצק למחצה או צמיג: תכולתו תסומן ביחידות משקל - גרמים או מיליגרמים
  • מזון מוצק השרוי בתוך נוזל: יסומן גם במשקל עם הנוזלים וגם במשקל המסונן

בתווית המזון יופיע מידע לגבי רכיבי המזון (חומרי מוצא ותוספות) אשר שימשו בייצורו. רכיבי המזון יפורטו בסדר יורד על פי תכולתם היחסית במשקל המוצר - מהתכולה הגדולה לתכולה הקטנה ביותר. 

גם חומרי טעם ותוספי מזון כגון צבעי מאכל, חומרים משמרים, מייצבים וכדומה יפורטו ברשימת הרכיבים. תוספי מזון מסויימים יסומנו בשמם המפורש (כגון טרטזין וסולפיטים) וכן בשם הקבוצה אליה הם משתייכים ותוספים מסויימים ניתן לסמן בשמם המפורש או בציון מספר ה-E וכן בשם הקבוצה אליה הם משתייכים. 

הוראות סימון תוספי המזון מופיעות בתקנות בריאות הציבור

הסימון התזונתי צריך להופיע על אריזת המזון במקום בולט לעין, בצורת טבלה ובסדר המופיע בתקנות. באריזות קטנות שלא מאפשרות סימון תזונתי בטבלה יש לסמן בשורה. 

על מנת להקל השוואה בין מוצרים דומים, הערכים שבסימון חייבים להיות על בסיס שווה: במזון מוצק תכולת רכיבי התזונה תתייחס ל-100 גרם מזון ובמזון נוזלי ל-100 מיליליטר. 

ניתן להוסיף לסימון החובה סימונים נוספים כגון תכולת הרכיבים התזונתיים באריזה שלמה או תכולת הרכיבים התזונתיים במנת צריכה טיפוסית של מוצר (למשל בפרוסת לחם). 

בסימון חובה לפרט את הערך הקלורי, תכולת החלבונים, הפחמימות, השומנים והנתרן. במוצרים ששיעור השומן בהם גדול מ-2% יש לפרט גם את שיעור הכולסטרול, השומן הרווי וחומצות שומן טראנס. בהתאם למפורט בתקנות יצויינו גם סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרליים בתנאי שכמותם שווה או גדולה מערך הסף שנקבע. 

 

במזון ארוז חלה חובה על היצרן לסמן על המוצר את תאריך התפוגה וגם את תאריך הייצור. יצרן פטור מחובת סימון תאריך הייצור אם סימן על המוצר את תאריך התפוגה כנדרש ובנוסף דיווח לרשויות המוסמכות על פרק הזמן שבין תאריך הייצור לבין תאריך התפוגה מסומן על אריזת המוצר. 

תאריך תפוגה יופיע על המוצר באחת משתי דרכים

  • "לשימוש עד" - במקרים של מזון הרגיש מאוד לקלקול מיקרוביאלי ולאחר מילים אלו יופיע התאריך שעד אליו המזון נשמר כשהוא בטוח לצריכה או הפנייה למיקום על האריזה שבו יופיע התאריך. מעבר לתאריך זה מומלץ לא לצרוך את המזון. 
  • "עדיף להשתמש לפני" - במקרים של מזון שאינו רגיש לקלקול מיקרוביאלי ולאחר מילים אלה יופיע התאריך שעד אליו המזון שומר על האיכות המצופה ממנו או הפנייה למיקום על האריזה שבו יופיע התאריך. לעתים המזון בטוח לשימוש גם לאחר שהתאריך המסומן חלף, בתנאי שהוראות האחסון קוימו והאריזה לא נפגעה. יחד עם זאת, לאחר התאריך המסומן עלול המזון לאבד מתכונותיו האופייניות באופן הדרגתי כגון פגיעה בטעם, במרקם וכדומה.

ישנם מזונות הפטורים מסימון תאריך תפוגה: יינות, משקאות המכילים כוהל אתילי בריכוז מעל 10% בנפח, מוצרי מאפה הנצרכים כ-24 שעות ממועד ייצורם, חומץ סינטטי, מלח בישול, סוכר מוצק, דברי מתיקה המורכבים מסוכרים שהוספו להם רק חומרי טעם וריח ו/או צבעי מאכל וגומי לעיסה. 

על מנת לשמור על איכות המזון וצריכה בטוחה שלו יש להקפיד לאחסן אותו בצורה נכונה ולהשתמש בו לפי הוראות היצרן המופיעות על האריזה. 

היצרן חייב לציין הוראות אלה במקרים הבאים: 

  • אם המזון צונן לטמפרטורה נמוכה מ-8 מעלות צלזיוס או שהמזון הוקפא
  • אם יש הוראות מיוחדות לטיפול במזון קודם לפתיחת האריזה או לאחר פתיחתה
  • כאשר הדבר מתחייב ממהות המוצר, כמו למשל "להחזיק במקום יבש", "קריר", "לא להקפיא שנית לאחר הפשרה" וכדומה

חשוב להקפיד על ההוראות, במיוחד אם צויין כי יש לאחסן את המזון בקירור או בהקפאה. 

יש להימנע מקניית מזון המאוחסן שלא בהתאם להוראות היצרן. 


סימוני רשות על גבי האריזה

יצרנים יכולים להוסיף תיאורים מילוליים של ההרכב התזונתי בתיאורים מקדימים כגון נטול, ללא, דל, מופחת וכדומה אם מוצר המזון עומד בתנאים שנקבעו בתקנות:

  • כולסטרול - עד 2.5 מ"ג כולסטרול ב-100 גרם מוצר
  • נתרן - עד 5 מ"ג נתרן ב-100 גרם מוצר
  • שומן - עד שיעור של 0.5% ממשקל המזון

 

  • כולסטרול - עד 30 מ"ג כולסטרול ב-100 גרם מוצר
  • נתרן - דל עד 120 מ"ג נתרן ב-100 גרם מוצר ודל מאוד עד 40 מ"ג נתרן ב-100 גרם / מיליליטר מוצר
  • ערך קלורי - מזון מוצר, מוצרי חלב נוזליים עד 40 קק"ל (קילו קלוריות) ב-100 גרם מוצר, מזון נוזלי למעט מוצרי חלב נוזליים עד 20 קק"ל ב-100 גרם / מיליליטר מוצר

  • ערך קלורי - עד ל-2/3 ממוצר דומה
  • תכולת נתרן - עד ל-3/4 ממוצר דומה
  • תכולת כולסטרול - עד ל-2/3 ממוצר דומה
  • תכולת שומן - עד ל-2/3 ממוצר דומה

קל

מוצר המתאים מבחינת הערך הקלורי שלו ל"מופחת קלוריות" (עד 2/3 ממוצר דומה) ושסומן בכינוי זה מותר לסמנו כ"קל" או במילים שקולות כמו "לייט"

דיאט/ דיאטתי

מוצר מזון שסומן בכינוי דל קלוריות (עד 20)

 

בתקן קיימת הבחנה בין מוצר מזון המכונה בכללותו "טבעי", לבין מוצר המיוצר מרכיבים טבעיים.
  • מותר לסמן מוצר מזון יחיד או מקטע שלו בכינוי "טבעי", ללא מילים נלוות, כל עוד המזון אינו תערובת של מזונות ושאין בו תוספת רכיבים, ושלא עבר תהליכים אחרים מהתהליכים המפורטים בתקן
  • סימון בכינוי "רכיב טבעי" – מותר כאשר הרכיב הופק ממזון העונה לקריטריון שלעיל ולעיתים אגב שימוש בתהליכים נוספים המפורטים בתקן
  • מוצר מזון שיוצר באמצעות ערבוב של שני "רכיבים טבעיים" או יותר ואינו מכיל רכיבים שאינם טבעיים, מותר לכנותו "מרכיבים טבעיים" אולם אסור לכנות את מוצר המזון כ"טבעי"
  • מזון המכיל רכיב כלשהו שאינו "רכיב טבעי", לדוגמא חומר טעם וריח מלאכותי, אסור לסמנו בכינוי "טבעי" או בכינוי "מרכיבים טבעיים", אולם מותר לציין את המילה "טבעי" ברשימת הרכיבים לצד הרכיב הטבעי
  • "רכיב דמוי טבעי" – כאשר יש במוצר רכיב הזהה להרכבו הכימי ל"רכיב טבעי" אך הוא הופק באופן סינתטי, אפשר להוסיף את הכינוי "דמוי טבעי" לצד הרכיב ברשימת הרכיבים בלבד, אך לא בסימון המוצר כולו

ככלל, מזון יסומן בכינוי "טרי" אם הוא בלתי מעובד, אם הוא מזון גולמי וכן אם הוא לא הוקפא או עבר טיפול תרמי (טיפול בחום) או תהליך שימור כלשהו. 

למרות זאת, במקרים מסויימים המזון עבר תהליכים כלשהם (המפורטים בתקן) ועדיין ניתן לכנותו "טרי". לדוגמא: חלב מפוסטר המשווק כשהוא מצונן כחלב טרי למרות שעבר פסטור. 

הכללים לעניין סימון "טרי" שבתקן הכללי אינם חלים על בשר ומוצרי בשר. במוצרים אלה התנאי לסימון במילה "טרי" נקבע בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) התשע"ו - 2015 המגדיר בשר טרי כ"בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על 4 מעלות צלזיוס ולא פחתה מאפס מעלות צלזיוס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו של הבשר".

חזור לראש הדף