המדריך לתעסוקה גמישה בשירות המדינה

• מפגש אישי – מאפשר העברת מסרים מילוליים ולא מילוליים באופן בלתי אמצעי. כך למשל, שינויים קלים בטון הדיבור ובהבעות הפנים, אשר אינם מורגשים בשיחות מרחוק, מהווים חלק נכבד מהתקשורת הבלתי מילולית ומשפיעים על העברת המסר. 
• עבודת צוות מבוססת מפגש בינאישי – צוותים הנדרשים לעבודה משותפת נרתמים רבות ממפגש בינאישי המאפשר שיח פתוח, תוך יצירת רבדים נוספים לקשר המקצועי ועידוד שיתופי פעולה. 
• סיעור מוחות בעבודה על פרויקט – עבודה משותפת על פרויקט, אשר כרוכה בתקשורת ישירה ותדירה, מאפשרת החלפת רשמים וחידוד תובנות מיטבי לגבי סוגיות העולות במהלך העבודה. 
• עבודה תהליכית וניהול משא ומתן – בעבודת הממשלה נדרשים לרוב דיונים ושיח תהליכי, סיעור מוחות וכן ניהול משא ומתן. היבטים אלה באים לידי ביטוי טוב יותר בפגישות פיזיות, מאשר בפגישות מקוונות. 
• זמינות משופרת לעמיתים – קל יותר לראות ולהפגין זמינות בעת נוכחות פיזית במשרד, כלומר, קיימת פתיחות גבוהה יותר בפנייה לעמית במשרד, גם כאשר נראה כי הוא עסוק, וקיימת נכונות לעזור לאחרים, גם כאשר הינך עוסק במשימה אחרת.
• חיבור לארגון – הנוכחות הפיזית במשרד מייצרת תחושת מחוברות לאנשים ולארגון.
• קשב ניהולי – מפגש ישיר בין עובדים למנהלים מאפשר שיח מקדם ומהווה בסיס ליצירת תקשורת ותהליכי עבודה מוצלחים.
• שמירה על גבולות בית-עבודה – ביצוע העבודה מהמשרד מאפשר ניתוק העובד מביתו ו"ניקוי ראש" מהמתרחש בבית, ובדרך זאת תורם לשמירת הגבולות בין הבית לעבודה.

• סביבת עבודה עצמית יצרנית – סביבת עבודה המאפשרת ריכוז ללא הסחות דעת מצד עמיתים ושותפים למשרד. דרך עבודה זו מועילה במיוחד בתפקידים המתאפיינים בעבודה מרובה של כתיבה, קריאה והכנת מסמכים, כגון הכנת מצגות, כתיבת דו"חות, עיבוד נתונים וכדו'. נוסף על כך, סביבת עבודה נטולת הפרעות נחוצה גם לצורך תהליכי למידה עצמית.
• התמקדות בתפוקות – העבודה מחוץ למקום העבודה מאפשרת יצירת מערך יעדים ומטרות ברור, אשר יבוא לידי ביטוי במיקוד בתפוקות הנדרשות, לפיהן ניתן למדוד את הצלחתו של העובד.
• פגישות ממוקדות – הניסיון מראה כי פגישות מרחוק הינן ממוקדות ויעילות יותר, ביחס לפגישות פיזיות. כך למשל, הזמן המוקדש לשיחות החולין בתחילת הפגישה המקוונת קצר יותר, וקיימת נטייה לגשת ישר לנושא המרכזי של הפגישה.
• זמינות גבוהה לקביעת פגישות מרובות משתתפים, גם עם גורמים חיצונים – החיסכון בזמן הנסיעות מאפשר זמינות גבוהה יותר בקביעת פגישות ותיאומן.
• שיפור איזון בית-עבודה – אחד הגורמים המשמעותיים ביותר עבור העובדים בתעסוקה גמישה הוא היכולת לתמוך באיזון בין בית לעבודה, על ידי הגברת הנוכחות בבית במהלך השבוע. עם זאת, מתן האפשרות לעבודה מהבית מייצר טשטוש גבולות ההפרדה בין הבית לעבודה, ועל כן יש לתחום את זמני העבודה מהבית ולייצר איזון ראוי.
• חסכון בעלויות דלק ונסיעה ובזמני נסיעות – לא נדרש להשקיע משאבים בהגעה למקום העבודה.
• עידוד עובדים מהפריפריה – עבור האוכלוסיות שמתגוררות בפריפריה, הרחק ממשרדי המטה, תעסוקה גמישה יכולה לתת מענה לחסם של המרחק הגיאוגרפי ולעודד אותן להשתלב בעבודה בשירות המדינה.

במהלך תקופת ההתנסות בעבודה משולבת זוהו על-ידי גורמי המקצוע מספר אתגרים, אשר יש לתת עליהם את הדעת:

• משמעת עצמית גבוהה של העובד והתאמת סביבת העבודה האישית – עבודה מרחוק דורשת אחריות ומוטיבציה של העובד, כמו גם התאמת התנאים הסביבתיים ליצירת סביבת עבודה ראויה.
• חיבור המנהל לעובדים אשר עובדים מרחוק – עבודה מרחוק מעלה נחיצות בקביעת ישיבות צוות, סנכרון משימות וביצוע מעקב ובקרה, באופן שלא בהכרח נדרש בעבודה הכוללת נוכחות פיזית משותפת.
• דינמיקה צוותית בפגישות משולבות (חלק מתחברים ביחד מהמשרד וחלק מרחוק)– הדינמיקה בין משתתפי הפגישה עלולה להיפגע, בעיקר בקרב המתחברים מרחוק לעומת היושבים ביחד במשרד. המתחברים מרחוק עלולים להפסיד חלק מהאינטראקציההמתרחשת באופן טבעי בין היושבים יחד פיזית.
• פגיעה באיזון בית עבודה – העדר שעות עבודה קבועות ותחומות עלול לייצר פגיעה ביכולתו של העובד לאזן בין זמן המוקדש לעבודתו לזמן המוקדש לביתו.
• תחושת נתק – כאשר לא ניתן לראות את העובדים ואת העשייה שלהם, עלולה להיווצר תחושה של חוסר שליטה על הנעשה בארגון, והבקרה צריכה להתבצע בדרכים אחרות.
• התרופפות החיבור לארגון – בעבודה רחבת היקף מחוץ לארגון עלולה להיפגע תחושת המחוברות הארגונית, הנוצרת, בין היתר, במפגש הפיזי עם העובדים האחרים, המנהלים והארגון.
• היעדר תשתיות אינטרנט ברמה מספקת – במקומות מסוימים בארץ לא קיימות תשתיות אינטרנט ברמה מספקת. הדבר מקשה על זמינות של חלק מהעובדים בשעות העומס. אי לכך, טרם המעבר לתעסוקה גמישה נדרש לבחון את סוגיית תשתיות של העובדים הרלוונטיים.

אנו מאמינים בלמידה לאורך כל חיי העובד, ושמים דגש על רכישה מתמדת של כישורים ומיומנויות נדרשים. בחלק זה נתמקד בפיתוח כישורי העתיד ובפרט הכישורים המייחדים את העבודה מרחוק.

עבודת המטה אשר נעשתה בקרב גורמי המקצוע בנציבות שירות המדינה העלתה כי במעבר למודל תעסוקה גמישה, ניכרים הכישורים הבאים כבולטים ביותר בנחיצותם לעובד:

1. ניהול עצמי – היכולת לנהל את שגרת היום, להבחין בין עיקר לטפל, להימנע ממסיחי דעת, לאזן בין בית לעבודה
2. ניהול משימות – היכולת לנהל את המשימות באופן עצמאי, תוך עמידה ביעדים ולוחות זמנים מוגדרים ובהכוונה לעמידה בתפוקות. יכולת זו נשענת על תכונות של משמעת עצמית ואחריות אישית.
3. אוריינות דיגיטלית – היכולת לעבוד בסביבת המחשב, באינטרנט ובאמצעים דיגיטליים, לרבות היכולת לקחת חלק בקהילות מקוונות ורשתות חברתיות והיכולת למצוא, ללכוד, להעריך ולהבין מידע שהועלה ע"י טכנולוגיה דיגיטלית.

נוסף על כך, הכישורים להלן מומלצים אף הם לעובדים הנכללים במודל תעסוקה גמישה: 

• גמישות מחשבתית והסתגלות לשינוי
•  יצירת שיתופי פעולה
• כושר ביטוי והעברת מסרים

במאגרי הלמידה (חלק הלמידה מרחוק ) תוכלו למצוא התייחסות לחלק מכישורים אלו, על מנת לתמוך בהתפתחות מתמדת שלכם ושל העובדים.

תקופת הקורונה הובילה לשינויים משמעותיים באורח החיים האישיים והמקצועיים שלנו. למרות הסברה שנגמרו ההטרדות המיניות, אנו רואים שהתקופה, המרחב, החוק ועולם התעסוקה רק שינו את האופן שאלימות מגדרית מתרחשת ובאה לידי ביטוי.

איך הטרדות מיניות מושפעות ממאפייני התקופה?

• טשטוש גבולות בעבודה (טשטוש הגבולות המוכרים למה אסור/מותר)
• ריחוק מה"אח הגדול" (יצירת אתגרים חדשים בעבודה מרחוק בניהול ופיקוח על עובדים)
• נגישות נמוכה יותר להתלונן (בגלל הריחוק הפיזי וסדרי העבודה המשתנים)
• הישרדות (בתקופת אי וודאות כלכלית אנו נספוג יותר התנהגות פוגענית כדי לשמור על מקום העבודה)
• מיסוך שהטכנולוגיה מאפשרת (ריחוק פיזי המקל על התנהגות פוגענית באמצעות הטכנולוגיה)

על מנת ליצור סביבת עבודה מכבדת ועל מנת לצמצם את ההטרדות המיניות בעבודה מרחוק יש לפעול להעלאת המודעות והאחריות על ידי:

1. העלאת השיח למודעות העובדים והעובדות
2. ריענון נהלים באשר לנורמות התנהגות רצויות
3. מתן דגשים לסטינג העבודה החדש
4. מתן מענה מקדים לנקודות תורפה
5. דרישה לאחריות יתרה מצד הדרג הניהולי
6. מדיניות דלת פתוחה - תמיד יש למי לפנות!

*נכתב ע"י עו"ד יפעת בלפר, רפרנטית משרד הרווחה, מומחית למניעת הטרדה מינית