עברית גבוהה <> עברית שימושית
כשיש שתי מילים באותה המשמעות, ששתיהן נכונות בעברית, אחת גבוהה ואחת שימושית – נעדיף את השימושית.
לדוגמה:
ל- ולא עבור
אפשר ולא ניתן
יש לך ולא ברשותך
עוד לא ולא טרם
הקלידו או כתבו ולא הזינו
עברית תקנית <> עברית שימושית
כשהמילה העברית התקנית לא שימושית בלשון הדיבור > נעדיף את המילה השימושית, כל עוד היא לא שגויה.
הסיבה היא שיש קהל רחב ממגוון תרבויות שפשוט לא יבין אותנו.
לדוגמה:
לא צרופה אלא קובץ מצורף או מסמך מצורף.
עברית <> לועזית
כשהמילה העברית התקנית נמצאת בשימוש רגיל בלשון הדיבור > נעדיף אותה על פני מילה לועזית.
לדוגמה
מידע ולא אינפורמציה
אפשרות ולא אופציה
נייד ולא סלולרי
אבל לעיתים קרובות למילה הלועזית יש משמעות מדויקת יותר בשפה השימושית, ואז נעדיף אותה.
למשל:
סטטוס הבקשה ולא מצב הבקשה
רלוונטי
ועוד
ארמית
לא נשתמש אף פעם בארמית של עורכי דין.
בלי להלן, לפיכך, לעיל ואחיותיהן.
ואם כבר מדברים על ארמית:
דוגמה, עסקה, טיוטה, סדנה, קופסה וכורסה – מסתיימות ב-ה' בלבד.
ראשי תיבות
לצורך נגישות יש לפתוח את ראשי התיבות:
על ידי ולא ע"י
על פי ולא עפ"י
אבל ראשי תיבות שימושיים נשאיר סגורים (הם נקראים היטב ברוב טכנולוגיות הנגישות):
דוא"ל, חו"ל, מנכ"ל, צה"ל, מע"מ וכו'.
דוח נכתוב ללא גרשיים.
מילים שיש להימנע מהן בדיגיטל + מילים שימושיות להחלפה
|
לקוח יקר > שלום + שם פרטי |
מעוניין > רוצה |
כאשר > כש ישנו > יש הרינו > אנחנו באם > אם מבלי > בלי בכדי > כדי ככל ש- > אם במסגרת > ב- הנוכחי > הזה אודות > על מהווה > הוא, היא |
עבורך, עבור > בשבילך, בשביל, כדי, ל- |
